<h1>רבינו ירוחם ני"ב חי"ב</h1>
<h2>דף יב.</h2>
קבולת כלומר גוי שקבל לעשות שום מלאכת קרקע של ישר' בדבר ידוע ועשה בה בשבת או ביום טוב אם הוא תוך תחום העי' אסור משום חשד שמא יאמרו שכירי יום הם ומלאכה של ישראל היא אבל אם עושין המלאכה חוץ לתחום מעירו מותר. ואם יש שם ישראל או שיש עיר סמוכה למקום שעושין בו המלאכה שיוכל ישראל ללכת שמה בשבת אפילו חוץ לתחום עירו של בעל הקרק' אסור משום חשד כמו שכתבתי. ודוקא בשבתו' וימי' טובי' מותר חוץ לתחום כמו שכתבתי, אבל בחולו של מועד שהולכין ישראל מעיר לעיר אפילו חוץ לתחום אסור כך פשוט במועד קטן ופי' הראב"ד דלא מיירי זה בקבלנות דשדה דההיא אפילו בימי אבלו מותר כמו שכתבתי נתיב כ"ח [ח"ב] בענין אבל. ולא מיירי כמו כן בדבר תלוש כגון מטלטל דההיא אפילו בימי אבלו מותר בבית אחרי' כמו שכתבתי וכמו כן בשבת כדאמרינן נותנין עורו' לעבדן וכלים לכובס גוי שכלם מותרין עם השמש כאשר אכתוב למטה [שבת י"ט ע"א], אבל זה מיירי בקבלנות בנין שקבלו אומנין גוים קודם שבת או קודם י"ט לבנות לו בית בדב' ידוע דלעצמן הם עושין ואסרו אותו תוך התחום משום מראית העין שאין הכל יודעין שהוא קבלנות כמו שכתבתי ובחול המועד אפילו חוץ לתחום כמו שכתבתי. ור"ת התיר קבלנו' בית כמו שדה ופי' ההיא דמקבלי קבולת באבל ור"י חלק עליו וכן עקר וגם ר"ת חזר בו ולא רצה לעשו' מעשה כשבנה ביתו ויש מהגדולי' שהחמירו על עצמן אפילו שקבל הגוי לסתת האבנים בידו בדבר ידוע ותקנן בביתו של גוי עצמו. כללא דמילתא קבלנות שדה שקבלו הגוי לעשותו בדבר ידוע ואפילו לוקח הישראל חלק בפירות כאשר אכתוב למטה וכל דבר שדרכו ליתנו באריסות מותר לעשות בו הגוי מלאכה בשבת או בי"ט אפי' בתוך התחום דיאמרו אריסותו הוא עושה וכן אם [מ]טלטל ועושה אותה הגוי בביתו של גוי עצמו ואפי' המלאכה מפורסמת וידועה לבעליה מאחר שעושה אותה בבית הגוי שאינו מקום מפורסם, ואם אין המלאכה מפורסמת וידועה לבעליה כגון עורות לעבדן וכלי' לכובס גוי שנותנין לו עם השמש אפי' שעושה אותו במקום מפורסם מותר אפילו תוך התחום, ואם מלאכה מפורסמת וידוע לבעליה ועושה אותה במקום מפורסם אסור. וקבלנות בית שקבלו הגוי לבנותו בדבר ידוע שהיא מלאכ' ידועה מפורסמת לישראל ואין דרכו לקבלו באריסות וכן כל כיוצא בזה מבית שאין דרכו ליתנו באריסות, תוך התחום אסור משו' מראית העין כמו שכתבתי, וחוץ לתחום מות' ובלבד שלא ידור שם ישראל שלא יהיה שום עיר קרובה משם שיוכל ישראל ללכת שם ולראות שבונין בבנין ישראל כמו שכתבתי זה פשוט ומוכח ובע"ז. ומוכח שם במועד קטן דאם הוא אדם חשוב ובנו לו חוץ לתחום שלא יכנס שם מההי' עובדא דמר זוטרא בנו ליה אפדנא. והראב"ד פיר' ההיא עובדא דלא היתה קבלנות גמורה אלא היו לוקחין תבן ממקום של מר זוטרא שהיו מערבין בטיט הלבני' כי כך התקינו אפילו שהיה לדבר ידוע שכירותם ובנו בה בי"ט שלא מידיעת מר זוטרא ולפי' לא היה רוצה ליכנס לאותו בית אבל אם היה קבלנות גמורה מבית חוץ לתחום שמותר כמו שכתבתי נר' כי אפילו אדם חשוב מותר. ולמטה אכתוב דין מרחץ ותנור וכל דבר שנתפרסם ונודע שנותנו באריסות. ירושלמי [שבת פ"א ה"ח] אומנין גוים שהן עושין עם ישראל בתוך ביתו אסור בתוך ביתם מותר ודוקא בקבלנות אבל בשכר אסור. ודוקא בתלוש אבל במחובר לקרקע אסור, בעיר אחרת בין בתלוש בין במחובר מותר ודוקא בקבלנות. פי' בעיר אחרת חוץ לתחום ואין שם ישראל כדאמרי' [מו"ק י"ב ע"א] מקבלי קבולת תוך התחום אסור חוץ לתחום מותר.
אם בא הגוי לדייר שדהו של ישראל בחנם בשבת מאחר שבא מאליו ולא אמר ישראל שום דבר אין הישראל צריך למחות בגוי משום דמדייר אינה מלאכה ואסור ליתן לו מזונות וכל שכן שכר בשביל הדיור והדיור ר"ל שמכניסין בהמות לדיר בשדה כדי שיזבלו בשדה ומסיעין אותן ממקום למקו' כדי שיזבלו כלה וזה נקרא דיור כך פשוט במועד קטן.
